טבע עירוני - TLV Style
- Shiran Kaplan
- 6 ביולי 2020
- זמן קריאה 2 דקות
מרבי היא החברה הכי הכי שלי. אנחנו מכירות מהשבוע הראשון של כיתה י ומאז עברנו הרים וגבהות, חצינו נהרות והחיים שלנו השתנו, לא פעם אחת ולא פעמיים. לפני כמה שבועות מרבי זרקה לי באחת השיחות שלנו שאין לה תמונת פרופיל שהיא אוהבת, הגבתי במילה אחת ״נו....??!!״
זה נראה ממש קל לצלם מישהי שמכירים כל כך טוב, מכירים כל תו בפניה, כל נקודת חן. אבל האמת שזה ממש לא קל כמו שזה נשמע. קל יותר עם מצולמת שמערכת היחסים שלנו נתווית לאורך יום הצילום, שלא מכירה את הבעות הפנים שלי ולא קוראת אותי. עוד לא הספקתי להקליק על מהצלמה וכבר מרבי זרקה לי ״למה את לא מרוצה?״ ואני בכלל חייכתי את החיוך הרגיל שלי, לא הנדתי עפעף, לא שיניתי כלום במבע פני. אבל נראה שאחרי כל כך הרבה שנים גם היא יודעת לקרוא אותי כמו שאני יודעת לקרוא אותה.
מרב היא אדמה, מאוד מחוברת לעצמה ולטבע. היא לא מתאפרת ומאוד אוהבת את המראה הטבעי שלה, וכך גם רצתה שהצילום שלה ייראה - מאוד לא עשוי, מוקפת בטבע. ואני? אני בכלל גרה במרכז תל אביב..
וככה מצאנו את עצמנו מטיילות בטבע העירוני שיש לרחוב דובנוב להציע. מגינת דובנוב (המהממתת!!) ועד לגינה הסודית של הבניין בו אני מתגוררת. ומצלמות.
מצאתי את עצמי נשכבת על רצפת הרחוב ורצפת הגינה או מטפסת על עצים כדי להשיג זווית יותר טובה או יותר מעניינת. ולמרות שכל הטיול הזה התקיים בשעות הצהריים המוקדמות של יום מאוד קייצי (שזו שעה שערפדים וצלמים מסתתרים בה בין ארבע קירות) הצלחנו למצוא פינות מוצלות עם אור משגע.
אבל יותר מהכל, החלק הכי כייפי של היום שלי היה כאשר מרבי הגיעה הביתה והחליפה עוד באותו היום את כל תמונות הפרופיל שלה ברשתות החברתיות לתמונות שאני צילמתי. עכשיו היא כבר אוהבת את תמונת הפרופיל שלה.
שירן.
コメント