מור ואני עושות את שוק לוינסקי

מור ואני מכירות כבר שנים. הכרנו אי שם בשנת 2006 ומאז אנחנו נפגשות מדי כמה שנים, מתעדכנות קצת וממשיכות הלאה. למרות שאנחנו לא החברות הכי טובות יש לי מקום מיוחד בלב ששמור במיוחד עבורה, וכל מפגש מחודש ממלא אותי שמחה.

לכן, כאשר פגשתי את מור במקרה בבית קפה, לפני מספר חודשים, שימח אותי מאוד לראות אותה ועוד יותר שימח אותי כאשר סימסה לי והציעה שניפגש לקפה.

ישבנו לנו על כוס קפה וקישקשנו על החיים ועל איפה כל אחת מאיתנו נמצאת והיה לי ממש טבעי להציע לה להצטלם במסגרת יום צילומים ״אישי נשי״. הסברתי למור שהמטרה היא לקחת יום לעצמך, לשים את עצמך במרכז ולשחרר קצת, וגם לאסוף את כל אותם בגדים מגניבים שיש לך בבית אבל אף פעם לא יצא לך ללבוש וקצת להשוויץ בהם.

מור ענתה את התשובה הסטנדרטית ״בשמחה, אבל קחי בחשבון שאני ממש לא פוטוגנית״, ואני לא השארתי לה מקום או זמן לחשוב כל העניין פעם נוספת ומיד פתחנו יומנים.

הקונספט שבחרנו עבור מור - ״נערה אורבנית״ - צילומי רחוב שיכללו אלמנטים כמו גרפיטי, עוברי אורח והרבה בלגן. מספר ימים לפני הצילומים שלחתי למור - כמו לכל מצולמת שלי - לוח השראה שכלל תמונות של דברים שאני חושבת שיתאימו לה ומור מצידה כתבה לי מה היא אוהבת יותר ומה פחות. יום לפני הצילומים מור שלחה לי צילומים של בגדים שחשבה להביא, כאשר הקו המנחה הוא - בגדים שמעולם לא העיזה ללבוש אבל כאלה שהיא מרגישה בהם נוח ומגניב.

בבוקר הצילומים הגענו שתינו לאיזור שוק לוינסקי והתארגנו בדירה באיזור. למור היה ברור שהבגד הראשון שהיא חייבת להצטלם איתו הוא שמלה דמויית עור עם מחשוף עמוק שקנתה לפני מספר חודשים אבל לא העזה ללבוש. היא צירפה לשמלה מגפוני ״פיפ-טו״ של LK Bennett, התאפרה קלות. ו… יצאנו לדרך!

ההתחלה הייתה קצת מביכה.. כמה מאיתנו ירגישו בנוח בשמלת עור מהודרת באמצע הרחוב? אבל אחרי שהתחלנו לקבל תגובות משעשעות ומפרגנות מהעוברים ושבים, מור התחילה להשתחרר ולזרום עם כל השגעונות שלי, גם כשהם היו כרוכים בטיול בדרום תל אביב, על מדרכות שבורות ולא ממש נוחות עם עקבי סיכה של כ-6 ס״מ.

אחרי שהיו לנו תמונות שאהבנו החלטנו לעשות עצירה להתרעננות ולשינוי לוק. הפעם מור בחרה במכנסיים שחורים, גופיה שחורה מבריקה ומגפונים שחורים עם עקבים גבוהים (כנראה שלא הצלחתי להפחיד אותה עם הטיול ברחובות על 6 ס״מ….). בנוסף, הבאנו איתנו שתי ״תוספות״ - האחת, ג׳קט מודפס והשנייה חצאית פרחונית. החלטנו לשנות גם את האיפור (והפעם לא לוותר על אודם אדום!) ואת השיער.

הפעם, בחרנו ללכת למיקום הכי מרכזי שיש לאיזור להציע - רחוב לוינסקי. התחלנו מפינת רחוב השוק ועלינו לאורכו של רחוב לוינסקי עד לרחוב העלייה. נהננו מרקע מלא באנשים מגוונים, מראות צבעוניים וריחות מעניינים.

עבורי, יום צילומים כזה, עם נוף אורבני, מאגד את שני הדברים שאני הכי אוהבת לצלם - אנשים ועיר. ומאפשר לי להנות מכל העולמות.

ומור? מור כבר יודעת שאין כזה דבר ״אני לא פוטוגנית״.

נשאר לי רק לחכות לפעם הבאה שניתקל אחת בשנייה.

שירן.